<h1>צרור החיים הדרך העשירי סימן י'</h1>
<h2>דף קכא.</h2>
ואמירה לגוי אסור בכל מלאכה שלא יעשה אותה ישראל לא יאמר לגוי לעשותה. ואע"פ שיאמר לו מערב י"ט. ואם הגוי עושה המלאכה האסורה על דעת ישראל דעת רבי' הרשב"א ז"ל דישראל צריך למונעו. ומה שאמרו גוי הבא לכבות אין אומרין לו אל תכבה, בדליקה דוקא אמרו.
<h2>דף קכב.</h2>
גוי שלקט עשבים לבהמתו לא יאכיל אחריו ישראל ביד, דהעשבין מוקצין הם ואסור לטלטלם, ואסור להעמיד בהמתו עליהם. ואע"ג דבשבת אמרו שהוא מעמיד בהמתו על המחובר, שאני שבת דחמירא ולא אתא לזלזולי, אבל בי"ט דקילא חיישינן. ולא יעמיד בהמתו בי"ט על המוקצה שמא ישכח ויטלטלנו, אבל עומד הוא בפני בהמתו והיא הולכת מעצמה ואוכלת. וכל דבר שיעשה הגוי בפני ישראל והוא מכירו, [ואין] חוששין שמא ירבה בשבילו מותר. כגון שעשה כבש לעצמו יורד אחריו ישראל, דליכא למיחש שמא ירבה בשבילו.
